נושאי סדנאות ותהליכים קבוצתיים
ניהול במציאות משתנה
נגיף הקורונה משפיע בצורה מהותית ודרמתית על אורח חיינו. קצב התפתחות האירועים במדינות רבות בעולם לא נתן זמן מיותר להתארגנות ולהכנה מוקדמת, והשינויים בוצעו באופן מדורג אך מהיר למדי. שוק העבודה כולו נאלץ להסתגל לשינויים שהכתיבה המציאות החדשה, ויכולת הסתגלות זו מהווה גורם קריטי בהמשך קיומם של חברות וארגונים ובצליחתם את המשבר.
פיתוח צוות
שינוי ופיתוח ארגוני מתחיל בראשם של אנשים ולכן מחייב בראש ובראשונה שינוי אישי של כל אחד מחברי הארגון. בשנים האחרונות עובר הדגש על הצלחת הארגון, שגשוגו ויכולתו להתחדש ולהשתנות אל העובד היחיד. כיוון שהעובד בארגון הוא חלק מצוות, יכולתו להתפתח ולצמוח, להיות יזם וחדשן תלויה רבות באיכות עבודת הצוות עליו הוא נמנה.
לחץ ושחיקה
סביבת עבודה המאופיינת בעומס משימות, הישגיות, עמידה ביעדים ו/או כזו המאופיינת באווירת מתיחות חברתית עלולה להביא את עובדי הארגון ללחץ גבוה, ולאורך זמן גם לשחיקה. לרווחתו הנפשית של העובד השפעה מכרעת על יכולתו להתרכז ולתפקד הן במסגרת עבודתו והן בחייו האישיים.
תקשורת מקדמת
שליטה עצמית ואמפתיה הם הבסיס להבשלת הכישורים החברתיים, המבטיחים יעילות בשיג-ושיח עם הזולת. גרעונות בהקשר זה מוליכים לאין אונים בעולם החברתי או לאסונות בין-אישיים חוזרים ונשנים (גולמן, 1995). ישנן מגוון דרכים לתקשר עם האחר, ולדרך בה אנו בוחרים השפעה מהותית הן על התדמית האישית והמקצועית שלנו בעיני האחר והן על ההבנה ההדדית והיכולת לפעול יחד.
ניהול ומנהיגות
העיסוק הנרחב בתחום המנהיגות מצביע על חשיבותה הגדולה של מנהיגות על ארגונים, אנשים ומציאות חייהם. בתחום העסקי מצטברים והולכים מחקרים רבים המצביעים על הקשר ההדוק בין מנהיגות ובין הצלחה עסקית. ממצאים דומים עולים בתחומי החינוך, בבתי הספר ובתחום השירות (לוי, 2008).
התנהלות מתוך חזון
ארגונים מצליחים לאורך זמן הם ארגונים בעלי חזון, ערכים ברורים ואמונות המהווים מעין אבן שואבת ומצפן דרך הממקדים את פעילות הארגון למימושם. החזון מבטא את החלום, הכמיהה והשאיפה של הארגון לעתיד. החזון הוא העוגן, הרעיון המרכזי סביבו פועל הארגון וסביבו מתגבשים חברי הארגון.
פרואקטיביות
ההרגל הראשון והבסיסי של אדם אפקטיבי ביותר בכל סביבה שהיא, הוא ההרגל של הפרואקטיביות. משמעותה של הפרואקטיביות נרחבת יותר מאשר לקיחת יוזמה גרידא. משמעותה שכבני אנוש אנו אחראים לחיינו. התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו, ולא של התנאים שבהם אנו נתונים. בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו (קובי, 1996).
אינטליגנציה רגשית
בעבר רווחה התפיסה לפיה האינטליגנציה השכלית (ה IQ) היא שקובעת את עיקר גורלנו בחיינו. בתשובה לשאלה- מה הם הגורמים לכך שיש אנשים בעלי IQ גבוה הנכשלים בחייהם, ולעומתם יש אנשים בעלי IQ צנוע המצליחים בצורה מפתיעה?- עונה גולמן (1995) בתשובה: אינטליגנציה רגשית. היום המחקר מצביע על כך שאינטליגנציה רגשית היא הגורם העיקרי בהצלחה בחיים.
טיפול בהתנגדויות
התנגדות הינו מונח מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית ובפסיכותרפיה בכלל. אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, הגדיר כהתנגדות את כל ההתנהגויות של המטופל שמטרתן היא למנוע מתכנים לא מודעים לעלות למודעות ובכך להקשות על המשך הטיפול. אך התנגדות קיימת לא רק בחדר הטיפולים אלא באינטראקציות חברתיות רבות, בין עובד למנהל, בין נותן שירות ללקוח, בין הורה לילד, בין בני זוג וכן הלאה. הגורם העיקרי להתנגדות הוא פחד משינוי.
